צילום: אודי הילמן

ליאת דרור וניר בן גל הם זוג רקדנים כוריאוגרפים.

יצירתם הראשונה , "דירת שני חדרים", זכתה בשנת 1987 בפרס "גוונים במחול" הישראלי, ואחר כך גם בפרסים בינלאומיים חשובים, כגון ה"ביאנולה" הצרפתי

פסטיבל המחול בקלן הגרמני ועוד.

פעילותם האומנותית כזוג המשיכה עם היצירות "חמורים" ו"הריקוד השלישי"

שהוצגו בהצלחה מסחררת בארץ ובעולם.

בשנת 1991 הקימו השניים להקת מחול והמשיכו ליצור עם הרקדנים שפת תנועה חדשנית וייחודית. להקת המחול פעלה בת"א והעלתה מספר הפקות מוצלחות שזכו להתעניינות רבה בעיקר באירופה וארצות הברית ("במערבולת התשוקה", "לשבת לקום אהובי",

 "אינתה עומרי", "חקירה" ועוד...).

דרכם האומנותית, החיפוש אחר משמעויות חדשות בתנועה ובריקוד, והדיאלוג שבין הסטודיו והחיים ה"אמיתיים" שמחוצה לו הובילו אותם ליצירת "DANCE OF NOTHING",

הפקה שנוצרה בעמק הלואר בצרפת, הוצגה בכל רחבי העולם וזכתה לביקורות נלהבות, סיכמה פרק בפעילותם.

 וכך בשנת 2000-תוך הבנה שהריקוד שלהם כדרך חיים לא יכול להתקיים במציאות שסביבם, עברו השניים עם הלהקה לחיות במיצפה רמון, בלב במדבר מתוך אמונה ששינוי זה יביא לחיבור שבין הריקוד לריפוי.

"אחד הדברים שהנחה אותנו היה איך לחיות חיים ללא הפרדה, כך שהמחול הינו

חלק מהיומיום ולא אמנות מנותקת שמכתיבה קצב חיים מהיר ולא פעם מאוד תחרותי,

איך לחזור לרקוד ממקום של התמסרות, משמעת ואהבה".

"דרור ובן גל, מהיוצרים המקוריים בארץ, זכו להכרה בינלאומית ביצירותיהם כמו "דירת שני חדרים"," חמורים", "אינתא עומרי" ועוד. השניים עזבו את תל אביב ועברו למצפה רמון, שם שכרו האנגר תעשיתי ענק המוקף בעשרות דונמים צחיחים, נטעו עצים והכשירו את המקום למחנה אוהלים לעולים לרגל. זהו הבית של השניים. שם הם יוצרים, מעבירים סדנאות, מלמדים מחול בבית הספר לאמנויות המצוי בעיירה, כאמנים נועזים הם יוצרים דיאלוג עם המקום המיוחד שבו הם חיים, מושפעים ממנו ומחפשים דרך חדשה לבטא את עצמם."

רות אשל, הארץ

Liat dror nir ben gal dance company

 רקדני הלהקה

אליהו גלעד

התחלתי לרקד במגמת מחול בשהם. עברו כמה שנים בהן רקדתי פחות אינטנסיבי ויותר אינטנסיבי. הייתי בהמון מקומות עד שהגעתי לאדמה. אני חושב שתמיד חיפשתי מקום שבו החיים שלי והריקוד יוכלו להעצים אחד את השני.

אוריה רייך

בוגר ביה"ס של אדמה.בעבר רקדתי במסיבות להנאתי, במפתיע לאורך זמן שמתי לב שהזמנים שבהם רקדתי היו הכי מאושרים בחיי, והשאירו אותי בתחושה של ניקיון והתרוקנות מצד אחד ומצד שני מילאו אותי בהשראה וחיוניות.

תמיד נמשכתי לאומנות ויצירה בחומר, למדתי נגרות ועבדתי כנגר מה שחיבר אותי לתהליך של היצירה. בשנתיים האחרונות אני רוקד באדמה ומאחל לעצמי להמשיך לרקוד.

שירי בר-און

הגעתי ללהקה משנים של עשייה בתחום הקולנוע והצילום שם התחבאתי בעיקר מאחורי המצלמה או בתוכה.הפעלתי פרויקטים קהילתיים רבים הקשורים במדיום הצילום וקצת פזלתי לאזור הפוטותרפיה לפני שהתחלתי לרקוד.

הריקוד, שזה תחום חדש יחסית, הביא עמו הרבה שמחה והגדיל את היכולת בהרבה מתחומי החיים ולאט לאט גם רצון לחבר בין שני העולמות - הריקוד והקולנוע.

המדבר נותן לי קרקע פורייה להמשך הדרך שהסתובבה בעולם ונמצאת כרגע כאן,

בכל דבר אותו אני עושה או לא עושה.

מיכל ארזי

הסקרנות הטבעית לרקוד ולחקור כל דבר הביאה אותי ללהקה.

אקרובטיקה אווירית, אקרובאלנס, מחול על כל סוגיו, יוגה (ווג'נאנה,איינגר ,אשטנגה ועוד) , אנטומיה, טיפול בתנועה (הולנד), ארכיטקטורה בטכניון, מוסיקה ועוד מוסיקה (מאזינה נלהבת), שיטות ריפוי שונות, קריאה חוויה, מפגש. כל תלמיד מלמד אותי משהו, וזה הזמן לומר תודה.

אביטל איפרגן

נולד ב1975. חגורה שחורה בקארטה, מדריך באומנות לחימה תנועתית "סיישן קיטאידו", גנן, מטפל בשיאצו, רוקד, מלמד ולומד בהאנגר אדמה 5 שנים.

יעל רוזנשטיין

בוגרת ביה"ס של אדמה. רקדתי לאורך כל הילדות, בכלל לא הייתי בטוחה שאני באמת אוהבת לרקוד, אבל זה מה שעשיתי. כשהגעתי לאדמה גיליתי שבאותו תחום ממש יש עולמות וחיבורים וקצוות ועומק שאף פעם לא התקרבתי אליהם. הדברים היו לי חדשים כמו ללמוד מחדש מה זה לרקוד.

שירי טייכר

רוקדת יוצרת וגם מנגנת לפעמים. בשנים האחרונות  למדתי במוסדות שונים וזכיתי להיחשף למגוון של מורים ויוצרים שתרמו לי רבות (האקדמיה למחול ומוזיקה בירושלים, הסדנא להכשרת רקדנים בחיפה, הקבוצה ביפו, בית הספר "מנוע חיפוש" של יסמין גודר ועוד). אני נמצאת כרגע  בתהליך הכשרה של מורים לפלדנקרייז ומתחילה בשמחה רבה לרקוד וללמד אימפרוביזציה באדמה.